חרדה היא תגובה טבעית של הגוף להתגוננות מפני מצב של סכנה. מקובל להפריד בין מצב של פחד לחרדה. האבחנה הזאת לא תמיד נכונה. נכון שקל להגדיר מצבים של פחד, כמו פחד להיכשל במבחן או במשימה, פחד מכלב זר משתולל, או חלילה לפני ניתוח. מצבים כאלה מעוררים תחושות פחד טיבעו ומובן.
חרדה מוגדרת כתגובה מופרזת למצבים שבתנאים רגילים היו מעוררים פחד בלבד כאשר החרדה הופכת למצב מעיק שמפריע למהלך החיים כדאי לפנות לטיפול.
הטיפול הנפוץ ביותר במצבי לחץ ופחד קיצוני הוא טיפול תרופתי. התרופות החדשניות משפיעות לטובה כמעט מיידית וכמעט אין להן תופעות לוואי. אם בכל זאת יש לתרופה תופעות לוואי הרופא ישנה מינון או יחליף את התרופה עד למציאת התרופה או המינון המתאים.
בחלק מהמקרים ילווה הטיפול התרופתי בטיפול פסיכולוגי. במהלך הטיפול הפסיכולוגי יחקרו הסיבות להופעת מצב הלחץ והפאניקה, יש גישות שונות בטיפול הפסיכולוגי:
גישה אחת טוענת שיש צורך בטיפול ארוך טווח כדי למצוא את שורש הבעיה אחרת גם אם צורה אחת תחלוף היא תופיע בצורה אחרת בשלב מאוחר יותר של החיים.
גישה אחרת טוענת שמספיק טיפול קצר קוגניטיבי – התנהגותי שיביא לשיפור באיכות החיים ובו המטופל ילמד להתגבר על התקפי החרדה. המטופל ילמד שיטות הרגעה ושליטה עצמית ילמד מהם המצבים שבהם מתעורר התקף החרדה ואיך לעקוף אותם.
כמובן שאם במהלך טיפול בשיטה קוגניטיבי – התנהגותי מתגלה בעיה עמוקה יותר ניתן לשלב בין שתי השיטות.